כשהמשקיעים מעדיפים להשקיע בסייבר, העולם יחכה
על רקע גלי החום האחרונים באירופה, שהפכו את משבר האקלים למוחשי, עידו סבג, מייסד חברת ייעוץ לסטארטאפים, תוהה מדוע ההשקעות בסטארטאפים בתחום הגרין-טק לא גדלות באופן משמעותי, ומציין את הסטארטאפים הירוקים שהולכים בעיניו להצליח בגדול
שבועות האחרונים אי אפשר להתעלם מגלי החום באירופה. כבישים מותכים באנגליה, גשמים בגרמניה ועוד שלל תופעות שאי אפשר שלא להסביר אותם בשינויי האקלים שאנו חווים בתקופה זו. על פניו, נראה כי דווקא השקעה בסטארטאפים ירוקים, כאלה שיסייעו לכולנו לעבור לטכנולוגיה ירוקה או לפחות לצמצם את הנזק שאנו עושים נשמעת מבטיחה, אך זה ממש לא המצב. הוא רחוק מכך.
והנה, רק לאחרונה החליטה ממשלת ישראל, לאחר עבודה של קרוב לשנה של שורת משרדי ממשלה, לגבש תוכנית לעידוד טכנולוגיות אקלים. התוכנית תוקצבה בקרוב ל-3 מיליארד שקל, שיגיעו ברובם הגדול מהתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה המעורבים ומעלות תוספתית בגובה של כמה מאות מיליוני שקלים.
לעומת זאת, דו"ח של קרן ויולה בדק את חלוקת תחומי השקעת הון הסיכון בחציון הראשון של 2022. מידע כזה מראה לנו מה המשקיעים מחפשים ואיפה הם שמים את הכסף. מהדו"ח עולה כי ענף הסייבר היווה 24% מהשקעות הון הסיכון והמשיך להיות תחום ההשקעה המוביל, אף שגם הוא נפגע מהירידה האבסולוטית בהשקעות. באופן יחסי, אחוז ההשקעות בסייבר רק עלה. 18% מההשקעות בשנת 2020 היו בסייבר, 20% בשנת 2021, וכאמור 24% ב-2022. עם זאת, תחום הפינטק, שהיה יעד ההשקעות השני בחציון הראשון 2021, ירד למקום השלישי עם 10% מההשקעות בינואר-יוני השנה. את המקום השני תפס תחום ה-IT/DevOps עם כ-13% מההשקעות והוא גם היחיד שגדל אבסולוטית בהיקף הגיוסים. תחום הריטייל שהיווה 9% מההשקעות ב-2021 – נעלם מחמשת המקומות המובילים, כמו גם הביוטק והמכשור הרפואי שהיוו 8% ו-9% בהתאמה. תחום הבריאות נשאר עם אותו היקף השקעות של 7% רק שב-2021 זה היה מקום חמישי ואילו ב-2022 זה העלה אותו למקום הרביעי. איפה ההשקעות בגרינטק? למשקיעים לא חם?
ומה קורה בעולם? חברת המחקרים CB המבצעת מחקרים בנושאי סטארטאפים, גיוסים ועוד צופה ירידה של כ-20% בסך ההשקעות בהון סיכון מהרבעון הראשון לרבעון השני בכלל הסקטורים, ובכלל זה האנרגיה הירוקה. לדבריהם, ירידת הגיוסים פוגעת בעיקר ביזמים שמנסים להביא בשורה בתחומי האקלים. לטענתם, לחברות ירוקות קשה יותר ויותר לגייס כסף לפרויקטים חדשניים בקנה מידה גדול, בעיקר בגלל שרוב המשקיעים עדיין מקשרים בין סטארטאפים "בעלי השפעה", כלומר כאלו שנדרשת השקעה להתרוממותם, לבין סיכון גבוה. לכן, הם ממליצים לסטארטאפים ירוקים לחדד את האסטרטגיות שלהם לגיוס כספי הון סיכון, בין אם יפנו לקרנות ייעודיות או מול חברות הון סיכון. המממנים של סטארטאפים ופרויקטים כאלו נוטים לתמוך בחברות שהוכיחו את יכולתן לבצע קנה מידה ריאלי שיעלה בקנה אחד עם ההשקעה.
יש לא מעט סטארטאפים ירוקים מרחבי העולם שהם מעניינים מאוד, ולדעתי יעשו פריצה משמעותית בהקדם. הם עובדים טוב, מתנהלים נכון וזוכים לאמון וגיבוי המשקיעים.
כך, בין היתר ניתן לציין את Biome Makers שעוסק בשיקום בריאות הקרקע. הסטארטאפ, שהוקם ב-2015 על ידי אלברטו אסדו ואדריאן פררו בעמק הסיליקון, עוסק בשיפור בריאות הקרקע בעולם על מנת שחקלאים יוכלו לשפר את שיטות הגידול והשימוש בקרקע בכל העולם. הסטארטאפ מיישם טכנולוגיית בינה מלאכותית הנתמכת במומחיות של היזמים באגרונומיה כדי ליצור "עוזר וירטואלי", המסוגל לעזור לחקלאים להגדיל את התשואות מהקרקע ואיכות היבול.
סטארטאפ מעניין נוסף הוא Aurora Solar. ככל שהביקוש למקורות אנרגיה חלופיים עולה, כך עולה קרנן של חברות האנרגיה הסולארית. הסטארטאפ מספק לחברות אנרגיה סולארית תוכנה לתכנון ומכירת מערכות פנלים סולאריים ללקוחות מרחוק. Aurora Solar גייסה 50 מיליון דולר בסבב הגיוס B שלה, אלא שממשלת ארה"ב מתכננת להשקיע קרוב ל-2 טריליון דולר בתעשייה, דבר שוודאי יעזור להם ולתחום להתרחב.
סטארטאפ מעניין נוסף הוא Aurora Solar. ככל שהביקוש למקורות אנרגיה חלופיים עולה, כך עולה קרנן של חברות האנרגיה הסולארית. הסטארטאפ מספק לחברות אנרגיה סולארית תוכנה לתכנון ומכירת מערכות פנלים סולאריים ללקוחות מרחוק. Aurora Solar גייסה 50 מיליון דולר בסבב הגיוס B שלה, אלא שממשלת ארה"ב מתכננת להשקיע קרוב ל-2 טריליון דולר בתעשייה, דבר שוודאי יעזור להם ולתחום להתרחב.
סטארטאפ בקונספט אחר, חינוכי יותר יוצא מגרמניה – Viva Maris GmbH. זהו סטארטאפ המחויב להגן על האוקיינוסים באמצעות התזונה שלנו, חינוך והעלאת המודעות להשפעה האנושית על האוקיינוס. לשם כך, הוא יוצר מוצרי מזון תוך שימוש במרכיב שנמצא באוקיינוס – אצות. מעבר למוצרי האצות הטעימים שלהם, הסטארטאפ גם נותן עדיפות להגנה על המגוון הביולוגי של האוקיינוס, הבטחת תעסוקה לדייגים לשעבר וסיוע בשימור אצות ימיות טבעיות.
לסיכום, ניתן להבין שלא הכול שחור. כנראה שהעתיד יהיה ירוק יותר. בשנת 2021 הושקו 64 קרנות אקלים חדשות עם סך של 38 מיליארד דולר להשקעה. שני שלישים מהקרנות החדשות הן בסדר גודל של 5 עד 50 מיליון דולר. 30 מתוך 37 המיליארדים החדשים נמצאים ב-15 מגה קרנות.
בנוסף, יותר מ-600 השקעות בודדות בהיקף כולל של כ-40 מיליארד דולר התרחשו בסטארטאפים בעלי השפעה ירוקה בשנת 2021, כך לפי הניוזלטר Climate Tech VC.
זה אולי נשמע הרבה, אבל זו טיפה בים – סטארטאפים בארה"ב גייסו 329.9 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון בשנת 2021, כמעט כפול מהשיא השנתי הקודם של 166.6 מיליארד דולר שנקבע בשנת 2020. כמות העסקאות הכוללת של הון סיכון גם גדלה באופן משמעותי ל-17,054 עסקאות ב-2021, לעומת 12,173 ב-2020.
למשקיעים יש כוח רב – הם נוהרים לתחום מסוים בו ומזרימים אליו הון. גם אם כיום הסכומים נמוכים יותר מבעבר, עדיין יש ענפים שבהם קל יותר לגייס מאשר לאחרים. תחום האנרגיה הירוקה לא שם. ההשקעות הולכות לכיוונים אחרים, כאלה שיניבו רווחים למשקיעים. זה לגיטימי, אך גם סימן אזהרה לסטארטאפים שרוצים להתפתח בתחום – עליהם להיות כאלה שיחוללו מהפכה אך גם יציעו, בסופו של דבר, מוצר או שירות שניתן להבין אותו ולמכור אותו. העולם זקוק כעת לסטארטאפים חדשים שיציעו פתרונות משמעותיים לשינוי המצב ולמשקיעים בעלי חזון שיבינו שהשקעתם טובה לכולנו, לא רק לשורת הרווח. האתגר של כולם יהיה להצליח.
הכותב הוא אחד ממייסדי חברת הייעוץ לסטארטאפים Weccelerate.